רשימת הרצאות לציבור הרחב ולאנשי מקצוע

  • היינו שכנים-
    בהונגריה התקיימה הקהילה השנייה בגודלה באירופה, בת כמיליון יהודים על פי הגדרת חוקי הגזע הנאצים. היא המשיכה לחיות את חייה בהפרעות קלות יחסית לשאר קהילות יהודי אירופה עד השנה האחרונה של המלחמה, אז נכבשה הונגריה בידי הגרמנים. מאז חוסלה במהירות שלא נודעה כמותה. במשך שבעה- שמונה שבועות גורשו להשמדה כ- 440 אלף יהודים, רובם מערי השדה. הם עלו בהמוניהם על רכבות הגירוש בלי לדעת מה עתיד לעלות בגורלם. ההרצאה מתארת את חייהם של יהודי הונגריה מאז קבלת האמנציפציה ועד ערב השואה, בניסיון להבין את הלך הנפש המיוחד שהתפתח אצל יהודי הונגריה, ומדוע היו כה בלתי מוכנים למאורעות הקשים שפקדו אותם.
    לחילופין: קווים כלליים לדמותה של יהדות הונגריה עד הכיבוש הגרמני.[הרצאה דומה בתוכנה, בדגש על תקופת ערב הכיבוש] .
  • בין קסטנר לקראוס: על שתי דרכים בהצלת יהודים בהונגריה 1944
    יהדות הונגריה היתה המרכז היהודי השני בגודלו באירופה. היא המשיכה להתקיים ללא פגיעה משמעותית עד השנה האחרונה של המלחמה. זמן קצר לאחר כיבוש הונגריה גורשו במשך שבעה-שמונה שבועות כ- 440 אלף יהודים מערי השדה לאושוויץ, מבלי לדעת לאן ומדוע. במהלך אותן שבועות התפתחו שתי דרכים עיקריות בהצלה: הצלה בקו הגרמני- בראשו עמד ד"ר ישראל רז'ו קסטנר, ראש ועדת ההצלה בבודפשט, שהוביל שתי עסקאות הצלה מרכזיות עם הגרמנים, 'משאיות תמורת דם' ו'רכבת קסטנר'. והצלה בקו הבינלאומי- שהוביל משה קראוס, מנהל המשרד הארץ-ישראלי בבודפשט, באמצעות תעודות חסות מטעם הצירות השוויצרית עבור 40 אלף יהודים הרשומים לעליה לארץ ישראל, והעברת דוחות לשוויץ על התקדמות גירוש היהודים מהונגריה. ההרצאה תעסוק בתיאור מניעי הבחירה בקווים הללו, על ההתנגשות ביניהם ועל תוצאות ההצלה בזכותם.
  • בית הזכוכית: מוקד הצלה-המונית בבודפשט
    חודשיים לאחר כיבוש הונגריה גורשו לאושוויץ כ- 440 אלף יהודים במהירות שלא נודעה כמותה. במהלך אותה תקופה התפתחו שני קווי הצלה עיקריים. ההרצאה תתמקד בקו ההצלה הבינלאומי שהוביל משה קראוס, מנהל המשרד הארץ- ישראלי בבודפשט, על רקע התנגדותו לקו ההצלה המרכזי בשיתוף עם הגרמנים, אותו הוביל ישראל קסטנר, ראש ועדת ההצלה בבודפשט. קו ההצלה של משה קראוס קיבל חיזוק עם החלטת ממשלת הונגריה על הפסקת גירוש יהודי ערי השדה ואישור עליית 7800 בעלי סרטיפיקטים לא"י. ההחלטה הושפעה במידה רבה מפרסום דוחות אושוויץ ושואת יהודי הונגריה, אותם שלח קראוס לשווייץ, וג'ורג' מנטלו, דיפלומט יהודי, הפיצם. כיצד היווה אישור עלית 7800 בעלי הסרטיפיקטים בסיס חוקי להצלת יהודי בודפשט בתקופת 'צלב החץ'? כיצד קיבל בנין בית הזכוכית ו- 76 בתי חסות שוויצריים מעמד אקסטריטוריאלי והפכו מקום מקלט? כיצד אומצה השיטה בידי צירויות נייטרליות נוספות בבודפשט והפכה לאמצעי להצלת רבבות מיהודי בודפשט? על כל אלו נענה בהרצאה.
  • מה עלה בגורלם של דוח אושוויץ ודוח שואת יהודי הונגריה ?
    שני יהודים סלובקים הצליחו לברוח ממחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו . בהגיעם לסלובקיה מסרו דו"ח מפורט על אושוויץ ועל ההכנות הנעשות שם לקליטת יהודי הונגריה. הדו"ח מוכר כ"דו"ח אושוויץ" ותוכנו נשלח מספר פעמים לגורמים שונים החל מסוף אפריל 1944 , בין השאר בידי הרב מיכאל דב וייסמנדל, חבר ועדת ההצלה בברטיסלבה. משה קראוס, מנהל המשרד הארץ ישראלי בבודפשט צרף אל הדו"ח הזה את דו"ח שואת יהודי הונגריה. ההרצאה תעסוק בתוכנם של שני הדוחות ותברר מה עלה בגורלם. אל מי נשלחו הדוחות והאם התקבלו? האם, מתי ואיפה התפרסמו? האם פרסום מוקדם יותר היה יכול להאט את קצב ההשמדה של יהודי הונגריה?
  • הצנחנים בהונגריה- מיתוס ושברו
    מאז סוף מלחמת העולם השנייה הפך סיפור הגבורה של הצנחנים הארצישראלים שצנחו באירופה הכבושה לאחד הנדבכים המרכזיים בזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. עם השנים הוא נחבט והזדעזע, ולמרות הכול הוא ממשיך להתקיים. בהרצאה נעקוב אחרי השליחות הדרמטית ביותר, זו של הצנחנים שבאו להונגריה (יואל פלגי, פרץ גולדשטיין וחנה סנש), ותוצאותיה, כפי שנודע לציבור וכפי שעולה מן המסמכים ומעדויות במשפט קסטנר.
  • משפט קסטנר ואופן עיצובו בזיכרון הקולקטיבי
    בהרצאה נברר כיצד ומדוע הפכו האשמות של עיתונאי זוטר נגד ד"ר ישראל קסטנר, ראש ועדת ההצלה בבודפשט, לאחד המשפטים המסעירים ביותר בתולדות המדינה. מה היו האשמות ומי היו הניצים האמיתיים בפרשה? כיצד השפיע המשפט על המערכת הפוליטית והחברתית באותם ימים? באיזה אופן שומר הזיכרון הקולקטיבי שהתעצב אודות המשפט את האירועים האמיתיים שהתרחשו בהונגריה 1944 ואת אירועי משפט קסטנר בשנת 1954-1955?
  • הרצאות נוספות בנושאי שואה:

  • התבגרות בצל המוות בראי ציוריו של יהודה בקון
    בהיותו בן 13 נשלח הדוד יהודה, לימים פרופ' יהודה בקון, יחד עם בני משפחתו לגטו טרזינשטאט, שם למד ציור מאת גדולי הציירים היהודים. בעדויותיו ובציוריו תאר את חייו וחיי משפחתו בטרזין, כולל את בית יעקב אדלשטיין, מנהלו הידוע של הגטו, ואת בית הילדים "שלו" שיסד פרדי הירש. בהמשך גורשה משפחת בקון לאושוויץ-בירקנאו. גם שם המשיך יהודה לצייר ולתעד בסתר. בתום המלחמה נפשו ניצלה בבית שיקום סמוך לפראג, עלה ארצה, ונפגש עם אחותו היחידה שנותרה. אך גם ממנה ניתק תוך זמן קצר, עם המצור על גוש עציון ונפילתה בשבי. ציוריו שימשו מוצגים משפטיים במשפטים של פושעי מלחמה נאצים, ומוצגים במוזיאונים בארץ ובעולם.
  • בין מרתף השואה ליד ושם- הויכוח על מועד יום הזיכרון לשואה
    הויכוח על חוק יום הזיכרון לשואה, שהתקבל בכנסת ב 1951 , והויכוח על מקום ההנצחה, מרתף השואה בהר ציון או יד ושם, שיקפו את המתח האידיאולוגי שהתקיים בחברה הישראלית על עיצוב דמותה בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל. בהרצאה נשיב על שאלות כמו על מה התווכחו ואלו השקפות ביטאו? אילו קבוצות בולטות נטלו בו חלק ומה ביקשו להשיג? באיזו מידה המציאות הקיימת היום מהווה פשרה?

  • לפרטים והזמנות פנו לדר' אילה נדיבי טל: 0526512210 מייל: info@ayalanedivi.co.il או מלאו את הטופס משמאל

    בין קראוס לקסטנר
    בין קראוס לקסטנר

    את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים (99 ₪) או לשלוח צ´ק ע"ס 75 ₪ לאילה נדיבי מחולה ד.נ. עמק בית שאן 10930.
    לפרטים נוספים התקשרו 052-6512210 או 04-6586753
    או פנו במייל: info@ayalanedivi.co.il
    או מלאו את הטופס הבא:


    השדות המסומנים ב - * הינם שדות חובה.





    התצלום בלוגו: עיבוד של "המונים מצטופפים בחזית בית הזכוכית, 1944." באדיבות בית העדות, ניר גלים.